המתלים באופנוע אחראים על מגע רציף בין הצמיגים והקרקע, או האספלט. נדמיין לעצמנו את גלגלי האופנוע נתקלים במהמורה, הגלגלים נחבטים למעלה בחוזקה כתוצאה מההתנגשות. חבטה זו מגיעה ישירות לכידון, לרגליות הרוכב ולמושב וגורמת לרוכב לאבד את האחיזה באופנוע ואת היכולת להפעיל את כל המכלולים בדיוק הרצוי. בנוסף לכך ברגע שהגלגלים מתנתקים מהקרקע לא ניתן לפנות, להאיץ ולבלום עובדה שפשוט לא מאפשרת שליטה באופנוע.
המתלים הם אלו שסופגים ומרסנים את החבטות הללו ומאפשרים לנו לרכב מהר גם בשטחים משובשים מאוד על ידי שמירת הגלגלים במגע עם הקרקע. מכיוון שהגלגל הקדמי באופנוע אחראי להיגוי ולרוב הנטל בזמן הבלימה אופן פעולתו של המתלה הקדמי, המזלג, מהווה גורם מכריע בהתנהגות האופנוע כולו.
מספר משתנים משפיעים על התנהגות המזלג ואת חלקם ניתן לכוון ולהתאים לפי סגנון הרכיבה והמשקל העצמי שלנו ועל כך נרחיב בהמשך, אך חלק אחר לא. אותם משתנים שלא ניתנים לכיוון נקבעים על פי המבנה הפנימי, איכות החלקים והחומרים שמהם המזלג עשוי. דוגמא להבדל מבני שלא ניתן לשינוי היא הימצאותו של תא אוויר פנימי נפרד close chamber בתוך המזלג, אשר מאפשר פעולת שיכוך פרוגרסיבית ומותאמת לעוצמת החבטה. דוגמה נוספת היא החיכוך שקיים בין חלקו העליון של המזלג לבין חלקו התחתון, שבזכות ציפוי מיוחד על מוטות המזלג ומובילים מתוכננים בהתאם יכול להגביר באופן משמעותי את רגישות המזלג לאבנים קטנות וכתוצאה מכך להעביר הרבה פחות חבטות לכידון.
את תהליך הכיוון מתחילים בבדיקת התאמת הקפיצים לאופנוע ולרוכב ולאחר מכן בכיוון נכון של כל אותם ברגיי כיוון קטנים שמווסתים את הפעולה ההידראולית במזלג.
כיוון עומס הקפיצים
הקפיצים כזכור קובעים את מידת שקיעתו של המזלג תחת עומס, או במלים אחרות את התנגדות המזלג לכוח המופעל עליו. מכיוון שהגורם העיקרי שמשפיע על כיווץ המזלג הוא המשקל שלנו ולמזלנו כל אחד שוקל אחרת. יש הכרח להתאים את התנגדות הקפיצים למשקל גופנו ולהתחשב גם במשא כבד או ברוכב נוסף במידה וקיימים. את הכיוון הראשוני מבצעים על ידי ביצוע שלוש מדידות עבור אורכו של המזלג. המדידה הראשונה היא אורך המזלג כאשר הגלגל הקדמי באוויר. המדידה השניה היא אורך המזלג כאשר האופנוע על הגלגלים בניצב לקרקע עם מיכל מלא וללא רוכב והמדידה השלישית מתבצעת עם רוכב בעמידה על הרגליות לבוש בכל הציוד. לפני ביצוע המדידות חשוב לנקז אוויר מהמזלג באמצעות הברגים הקטנים הנמצאים בפקקים העליונים
ולשחרר את הברגים שחובקים את המזלג בתוך המשולשים. לאחר שחרור הברגים נעמוד מול האופנוע כאשר הגלגל הקדמי בין הברכיים וננענע את הכידון לצדדים ואחר כך נסגור חזרה את הברגים. מטרת הפעולה האחרונה היא לבטל את העומס במזלג הנובע מעיוותים במזלג כתוצאה של נפילות או מכות חזקות בגלגל הקדמי. על מנת למדוד את אורך המזלג נבחר נקודה אחת על חלקו העליון של המזלג, בדרך כלל נקודת החיבור של המשולש התחתון עם מוט המזלג ונקודה שניה על מרכז הציר הקדמי, הכרחי לבצע את המדידות עם אדם נוסף. ההפרש בין המדידה הראשונה לשנייה קובע את התאמתם של הקפיצים למשקל האופנוע וההפרש בין הראשונה לשלישית את התאמתם של הקפיצים למשקל הרוכב. את המידות המדויקת עבור כל אופנוע ניתן למצוא בספר היצרן של המתלים. במידה ותוצאת המדידה שבצענו הייתה גדולה יותר מהמידה המומלצת יש להגביר את העומס הראשוני של הקפיצים ואחר כך לחזור על שתי המדידות האחרונות ושוב להשוות למדידה הראשונה. בכדי לעשות זאת קיימים בחלקם של המזלגות ברגיי כיוון חיצוניים שבעזרתם ניתן לשנות את עומס הקפיצים. במזלגות ללא אפשרות זו יש לפרק את הפקקים העליונים של המזלג ולהכניס בין חלקו העליון של הקפיץ לבין הפקק צינורות או טבעות או מרווח, ספייסרים. חלק מהיצרנים מספקים טבעות מקוריות במידות שונות, אך בכל מקרה ניתן ליצר טבעות מתאימות מאוקולון (פלסטיק קשיח). במידה ותוצאת המדידה קטנה יותר מהוראות היצרן יש לפתוח את ברגיי הכיוון, או להוריד טבעות מרווח. במקרה שלא נצליח להגיע למצב ששתי מידות ההפרש בו זמנית מתאימות לנתוני היצרן לא תהיה ברירה, אלא להחליף קפיצים בהתאם לצורך.
כיוון מידת שיכוך הכיווץ וההחזרה
האפשרות היחידה לשנות את מידת שיכוך הכיווץ וההחזרה לאלו מביננו שאינם מכונאים מאוד מקצועיים ובעלי כלי עבודה מיוחדים, היא בעזרת ברגיי הכיוון החיצוניים.
משום כך אמליץ רק על כמה כללים בסיסיים שיתנו כיוון כללי על מנת לעזור במציאת הכיוון האופטימלי. ראשית תמיד יש להתחיל את הכיוון מהמצב הסטנדרטי המופיע בספר האופנוע ולאחר ביצוע כיוון עומס הקפיץ וניקוז האוויר מהמזלג. את הכיוון יש לעשות במסלול סגור הדומה מבחינת הקרקע לתנאים שבהם אנו מעוניינים לרכב לאחר מכן. השיטה הטובה ביותר היא כל פעם לשנות גורם אחד, לא יותר משלוש נקישות בין ניסיון אחד לשני, ולמדוד את זמן ההקפה הממוצע להקפה. מעבר לזמן ההקפה נבדוק גם את מהלך המזלג המרבי על ידי סימני האבק שהשאיר מחזיר האבק על המזלג או על ידי אזיקון פלסטיק המוצמד למזלג ומהווה סמן לגבי מידת כיווצו המקסימלי של המזלג. מידת הכיווץ האידאלית היא כאשר המזלג לאורך כל מסלול הרכיבה מגיע למקסימום ארבע חמישיות ממהלכו, על מנת להשאיר לרוכב עוד מקום לטעויות. בכדי לשנות את מידת הכיווץ המרבית נסגור ונפתח את בורר שיכוך הכיווץ. כללית יש להגביר את מידת שיכוך הכיווץ ובעיקר את ההחזרה בתנאים של חול ואדמה רכה ולהקטין את שיכוך ההחזרה בתנאים של קרקע קשה ובמיוחד עם אבנים, הכול יחסית לסטנדרט הנקבע על ידי היצרן. תוך כדי ביצוע מדידות הזמנים הכרחי לבצע שינוי אחד כל פעם ולהשתדל לרכב על אותו הנתיב. שתהיה לכם רכיבה חלקה, נעימה ומהירה!
