עד שנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת, כל האופנועים היו בעלי מתלה אחורי עם צמד בולמי זעזועים המחברים ישירות בין השלדה למזלג האחורי. מאז השתנו דברים רבים ורובם המוחלט של האופנועים מצוידים במתלה אחורי בעל בולם יחיד המחובר למזלג האחורי דרך מנגנון פרוגרסיבי המשפר את פעולתו, פרט לאופנועי ק.ט.מ ומקרים בודדים נוספים, שבהם הבולם מחובר ישירות בין השלדה למזלג האחורי.
ראשית נבדוק על אילו אתגרים אמור הבולם להתגבר? המקרה הראשון והפשוט הוא של מהמורה בודדת שהגלגל נתקל בה כאשר הבולם נמצא במצב הפתוח, במקרה זה אנו מעוניינים שהבולם יתכווץ בקלות על מנת שהגלגל יעבור מעל המהמורה מבלי לזעזע את הרוכב ולאחר המעבר שיחזיר את הגלגל למטה כמה שיותר מהר. לעומת זאת במקרה של נחיתה מקפיצה או כניסה אגרסיבית לתעלה צריך הבולם לדאוג לא להגיע לסוף מהלכו כי אחרת כאשר הוא יגיע לשם יחוש הרוכב חבטה לא נעימה שלבטח תשנה את כיוון הנסיעה או תגרום לאובדן שליטה. מספר המצבים הוא אין סופי ועל כולם אמור הבולם לענות בצורה הטובה ביותר. לצורך כך פעולת הבולם היא פרוגרסיבית או במילים אחרות משתנה תוך כדי מהלכה בשני משתנים עיקריים.
המשתנה הראשון הוא הכוח שבעזרתו מתנגד הבולם לכיווצו, משתנה הנקבע מקשיחותו של הקפיץ המורכב, ממידת כיווצו הראשוני ה-PRELOAD, לחץ הגז בבולם ומאופן החיבור של הבולם בין השלדה והמזלג האחורי.
המשתנה השני הוא המהירות שבה הבולם מתכווץ הנשלטת על ידי גודלם של מעברי השמן בתוך כל השסתומים שבבולם ואופן כיוונם על ידי הברגים החיצוניים, מערכת זו קרויה שיכוך הכיווץ. בבולמים החדישים ביותר קיימים שני ברגיי כיוון נפרדים לקביעת מהירות הכיווץ הראשון עבור מכות חלשות והשני עבור מכות חזקות במיוחד.
כאמור לאחר שהבולם התכווץ והגלגל עבר מעל המהמורה, או לאחר נחיתה מגובה רב צריך לדאוג להחזיר את הבולם למצבו הראשוני בכדי שבחבטה הבאה נקודת ההתחלה תהיה זהה. על פעולה זו אחראית מערכת שיכוך ההחזרה המורכבת משסומים המווסתים את מעבר השמן ובכך שולטים על מהירות חזרתו של הבולם למצב הפתוח.
יחידת הבולם מורכבת משלושה חלקים עיקריים: גוף הבולם המהווה בית לבוכנה הנעה בתוכו, הבוכנה המחוברת למוט שנכנס לתוך גוף הבולם והקפיץ המצוי בין חלקו התחתון של המוט לבין גוף הבולם. פרט נוסף הוא הברז המווסת את שיכוך ההחזרה המצוי בתחתית המוט בחלקו התחתון של הבולם. בזמן הכיווץ השמן נדחס ועובר בצורה מבוקרת דרך השסתומים שעל הבוכנה וחלק אחר נאלץ מפאת חוסר מקום לעבור אל המכל הנפרד. בזמן ההחזרה התהליך הפוך ונשלט על ידי שסתומים שונים בחלקם, אך העיקרון זהה.
תפקידו של מיכל הגז הוא לאפשר את כניסת השמן אליו בזמן כיווץ הבולם בצורה נשלטת ועל ידי כך להשפיע על אופן פעולתו בכיווץ. בתוך המכל נמצאת בוכנה צפה, שמצידה האחד מצוי גז בלחץ גבוה מאוד (בדרך כלל חנקן) ומצידה השני שמן. קיימים מכלים שבתוכם ישנו בלון גומי המכיל את הגז כמו בדגמי XR של הונדה. בבולמים המיועדים לרכיבה מאומצת וממושכת ביותר מיכל הגז הוא נפרד מהבולם ומחובר אליו על ידי צינור גמיש בכדי להגביר את כמות השמן ולאפשר קירור טוב יותר בזכות מיקום חשוף יותר לאוויר.
